בשנים האחרונות מתרחשת בישראל ובעולם מהפכה חברתית-עסקית, המתבססת על יצירת מיזמים שמשלבים מאפיינים חברתיים עם יכולת רווחיות נאותה. כך, מיזמים חברתיים שנשענו בעיקר על תרומות ומענקים, יכולים להמשיך לבטא את התרומה החברתית העצומה שלהם תוך שהם מצליחים לכלכל את פעילותם באופן עצמאי. במיוחד בתקופה כמו היום, שבה קיימים אי-ודאות כלכלית וצמצום בהיקף התרומות, עסקים חברתיים מעניקים לחברה תרומה משמעותית תוך צמצום התלות במימון החיצוני, ולכן הם פתרון יעיל למדי.

עסק חברתי הוא ביטוי לתפיסת עולם המבקשת לקדם מטרה חברתית באמצעות פעילות עסקית. בבסיסו של העסק החברתי שוכנת היוזמה החברתית, שמטרתה הפקת תועלת או רווחה חברתית, כאשר הוצאתה של היוזמה מן הכוח אל הפועל נעשית באמצעות פעילות עסקית "קונבנציונאלית".

העסק החברתי נדרש לשאת בעלויות הכרוכות בתפעולו ובה בעת להיות רווחי. מחוייבותו של העסק להגשמת המטרה החברתית העומדת ביסוד הקמתו, מטילה עליו עלויות חברתיות נוספות שאינן נחלתו של עסק שאינו עסק חברתי. לכן, העסק החברתי אינו ממקסם רווחיו בדומה לעסק מקביל לו, שאינו עסק חברתי.

לעסק חברתי שתי מטרות: מטרה חברתית ומטרה כלכלית. זהו עסק ששואף להגשמת מטרות חברתיות, תוך השגת רווחיות כלכלית – מיזם שמשתמש בכלים עסקיים כדי לפתור בעיות חברתיות. עסקים אלו בוחרים להגיע לקיימות ממשית מבלי להסתמך על פילנתרופיה קלאסית של תרומות ומענקים.

תרומה או מענק הם לרוב עניין חד-פעמי לטווח קצר, והם אינם קושרים בהכרח את המממן אל המיזם. בעסק חברתי לעומת זאת, מתן המימון הוא השקעה ושותפות אמתית. המימון הראשוני ישמש לבניית העסק החברתי והמיזם החברתי הפועל בקרבו, אולם המיזם ינוהל כעסק לכל דבר וייצר הכנסות ורווחים. משמעות הדבר היא שהכסף שהושקע במיזם יחזור אל המשקיע ויאפשר לו לממן הקמת עסקים חברתיים נוספים.

בדרך זו אפשר יהיה להקים עסקים רבים באזורי הפריפריה וליצור מקומות תעסוקה נרחבים גם לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, כגון: נוער בסיכון, אנשים בעלי מוגבלויות פיזיות ונפשיות, משפחות חד-הוריות ועוד. הדבר יביא לשוויון תעסוקתי ולרווחה כלכלית — בין האתגרים החברתיים המרכזיים כיום בארץ.

עסקים חברתיים – יתרונות

להתמודדות עם בעיות חברתיות בכלים עסקיים עוצמה ויתרונות חברתיים, כלכליים ותרבותיים.
עסקים חברתיים מעסיקים, משקמים ומכשירים אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ובכך הופכים אוכלוסיות אלו מנתרמות לתורמות. על פי רוב בוחרות יוזמות אלו לוותר במודע על מקסום רווחים לטובת קידום המטרה החברתית שלשמה קמו, אך הם מגיעים לרווחיות ולקיימות תוך כדי העשייה החברתית.
יוזמות אחרות לא מוותרות על מקסום רווחים אך מקפידות לחלק רווחים אלו באופן שוויוני בין כל העוסקים במלאכה – וכתוצאה מכך גם מעלים את מודעות הציבור לנושא הסחר ההוגן.

השימוש בכלים עסקיים מפחית את התלות וחוסר הודאות שבהסתמכות בתרומות ומענקים ומגדיל את מקורות המימון לפעילות חברתית שלא מהקופה הציבורית. עסקים חברתיים מגדילים את הפעילות הכלכלית בישראל, קרי הגדלת התל"ג.

השילוב של מהות חברתית בניהול עסק הוא בעל השפעה עמוקה וארוכת טווח על כלל עובדי המיזם ומהווה מודל מעורר השראה מבחינה חינוכית וערכית. הפילנתרופיה הקלאסית המסתמכת בעיקרה על תרומות ומענקים אינה מציעה פיתרון יציב לקיימות ארגון, עסק או מטרה חברתית. במציאות זו מהווה היזמות החברתית מודל אפשרי, יעיל וארוך טווח לקידום בעיות חברתיות.